הורים ממאדים וילדים מנגה –בימי הקיץ...

משברים לא קלים פוקדים לעתים עולים חדשים המגלים שאין הם מבינים את שפת התושבים הוותיקים בארצם החדשה. פערי מנטליות ושונוּת בין ציפיות עלולים ליצור מתחים חריפים. שורש הקשיים טמון בעובדה כי שני הצדדים פשוט מדברים בשפה אחרת.

תחושה זו, של פערי שפות וציפיות החוצצים בין עולים לוותיקים, היא משל למה שקורה (גם) בלא מעט משפחות בימי הקיץ. לעתים מצפים ילדי המשפחה ל'חופש מהחיים' ולא רק מהלימודים. בלי לשים לב הם חיים מבילוי לבילוי. הם אוכלים, מתקלחים (לפעמים...), לוקחים כסף, רצים ל'כיף' הבא ומשאירים מאחוריהם שובל של כלים, בגדים ושלל חפצים שההורים צריכים

לסדר. במשפחות מסוימות ההורים עובדים שעות נוספות כדי לממן נסיעות אין-סופיות של ילדיהם לקניון ולבאולינג, למחנה ולקייטנה, לים ולסרט (הַתאימו את הדוגמאות לגיל הילדים ולאופי המשפחה).

ההורים אמנם שמחים שהילדים זוכים למנוחה ולהנאה, אך מצפים לשותפות בהפעלת הבית ולתכנית קיץ הכוללת גם עשייה ערכית ומשמעותית. ימי הקיץ הם שדה הניסויים שבו מתברר אם תפקידו של הצעיר הוא רק לבלות וליהנות או גם לפעול ולעשות: בעזרה בבית, בחסד לנזקקים, בלימוד תורה ובתחומים ערכיים אחרים. הפער בין ציפייה של הילדים לימים מלאי 'כיף' ובילויים ובין ציפייה של הוריהם לימים שיש בהם (גם) משמעות, הוא היוצר לעתים מתחים פנים-משפחתיים.

פתיחה זו מביאה למסקנה פשוטה: כדי ליצור קיץ משמעותי ומהנה (גם להורים) יש צורך בעבודה הורית. אין חופש מהורוּת בימי הקיץ ונדרשת חשיבה ובנייה חכמה כדי שכולם יֵצאו נשכרים. בשורות הבאות נציע כמה הצעות פרקטיות העשויות לתרום ליצירת קיץ משפחתי איכותי. אמנם לכל משפחה יש ציפיות וסולם ערכים ייחודי משלה, אך חלק מההצעות עשויות לשמש נקודת תשתית שעליה תוכל כל משפחה לבנות את דרכה.

תכנון: לפני שניגשים לקביעת תכניות הקיץ עם הילדים יש צורך בחשיבה מוקדמת של ההורה\ההורים. מה לדעתנו מהווה שעת חזרה (הביתה) סבירה? כמה שעות מחשב ביממה הם הגיוניים? כמה כסף נסכים לאפשר לכל ילד (לפי גילו) להוציא על בילויים? רק אם ההורים יגדירו לעצמם את ציפיותיהם ניתן לעבור לשלב הבא, של דיאלוג עם הילדים.דיאלוג: יש לשבת עם כל ילד (ונער) לחוד לדיון על תכניות הקיץ שלו. השיחה צריכה להיות באווירה טובה (חצי אבטיח קר לא יזיק...). נקודת הפתיחה של השיחה צריכה להיות הקשבה כנה: מה הציפיות שלך מהקיץ? השאלות המכַוונות צריכות להוביל לחשיבה ולשיחה גם על בילויים אך גם על שותפות בעול המשפחתי. כמה זמן תוכל להקדיש בכל יום לשותפות בבית (שימו לב: לא 'עזרה לאימא', כי בית נקי זה לא רק צורך של אימא, אלא 'שותפות בבית')?

כן ראוי לדבר יחד על הגבולות: כמה שעות מחשב הן סבירות בעיניך? מתוך דיאלוג, יקבעו ההורים לילדיהם את מסגרות ההתנהגות לקיץ הקרוב, בבית ומחוצה לו. עיקרון זה נכון אף ביחס להוצאות כספיות. יש ילדים המבקשים בכל יום סכום קטן (לקניון, לסרט וכדומה), אך הסכומים הקטנים מצטרפים לסכומים הגדולים (של מחנה, טיול נוער) ויחד מגיעים לסכומים גבוהים. נוכח מצב זה יש משפחות שיבכרו לקבוע עם הילד סכום חודשי של כסף שיעמוד לרשותו, תוך העברת האחריות אליו לקבוע מתי להצטרף לחבריו לפעילות הכרוכה בהוצאה כספית ומתי לשכנעם לקיים קומזיץ מקומי.

שיחה משפחתית: נוסף על העבודה הפרטנית עם כל ילד, ראוי גם להעמיק את העשייה ההורית מול כלל הילדים יחדיו. רכיב ראשון במעלה לעניין זה הוא השיחה המשפחתית. למותר לציין כי אף היא צריכה להיות ברוח נעימה (כאן המקום לחצי השני של האבטיח...). בשיחה ילובנו יחדיו תוכניות משפחתיות משותפות וכן כללי התנהגות משפחתיים אשר יקלו על כולם לעבור יחדיו את ימי הקיץ באווירה טובה ובונה.שותפות: הקיץ הוא הזדמנות טובה להעמקת קשרי הורים-ילדים. מומלץ לבחור עם כל ילד פעילות שבועית קבועה שיעשה עם ההורה. אחד יבחר יצירה ואחר – ספורט, אחד יבחר ללמדו שימושי מחשב (הילד את ההורה...) ואחר – רכיבת אופניים בשעות הערב. העיקרון הוא ה'יחד' והמודעות כי דווקא בקיץ עלינו להקדיש לכך זמן רב יותר. כל זאת נוסף על מסד של לימוד תורה שבועי משותף של הורה וילדיו.דוגמה אישית: לעתים אנו משדרים מסר כפול. אנו מצפים מהילד כי לא רק יבלה אלא יעשה מעשים של חסד, בעת שהפעילות המשפחתית המשותפת אינה כזאת. בהרכב משפחתי מלא יוצאים לאכול פיצה או לכמה ימי חופש משפחתי מהנה, אך ברמת המשפחה אין מקדישים זמן גם לחסד או ללימוד תורה משותף. המסר הסמוי הוא כי אנו כמשפחה – פטורים, ורק אתה, הצעיר, חייב (בחסד או בלימוד תורה). דוגמה אישית בריאה כוללת מבצעי חסד של המשפחה כולה. הפעילות יכולה להיות חד-פעמית (ערב משפחתי שבו מתגייסים לסייע באריזה בבית תמחוי) או קבועה (בישול שבועי, עם הילדים, של אוכל לנזקקים).לוח קיץ: התוצר של כלל הדיונים צריך להיראות כלוח קיץ גדול. יחד עם כל ילד כדאי לתלות לוח קיץ הכולל הן את אירועי הבילוי המתוכננים הן את אירועי התוכן המתוכננים. יש בתים שניתן לראות בהם בימי הקיץ 'לוחות קיץ' גדולים של כל ילד תלויים זה לצד זה על המקרר הביתי. שלבי בניית הלוח פשוטים: תחילה יעלו על כל לוח את מועדי השנה (מתי תשעת הימים? מתי תחילת שנת הלימודים?). לאחר מכן יעלו אירועים אזוריים וקהילתיים (של בית כנסת, תנועת נוער, קייטנה וכו'). בשלב זה יוסיפו על הלוח אירועים משפחתיים משותפים (חופש משפחתי; חתונה של קרוב וכו') ולבסוף אירועים אישיים שהילד מתכנן בעצמו. יודגש כי עצם החשיבה המשותפת על הלוח המתוכנן (אף אם פה ושם יחרגו ממנו) היא עצמה מחנכת ללקיחת אחריות על זמני ועל תרבותי, וכן לעוד שלל תכונות מבורכות.תחזוקה: כל תכנית היא בסיס לשינויים ולשחיקה. כך אצל מבוגרים וכל שכן אצל ילדים בימי החופש. ראוי לעצור מעת לעת כדי לבחון יחד עם כל ילד כיצד מתממשת תכניתו. לזהות היכן שאיפותיו מתממשות והיכן ראוי לכונן שינוי כדי לממשן בצורה טובה יותר. כמו כן ראוי בכל כמה שבועות לקיים 'שיחה משפחתית' חדשה לבדיקה משותפת איך הקיץ מתקדם, מי מרוצה מהכלליים ומהתכניות שגיבשנו יחדיו ולשם חשיבה על שינויים אפשריים ברכיבים אלו.

במקום סיכום: כל שנכתב עד כה יכול להיכתב בכל מסגרת חינוכית, לאו דווקא של ציבור דתי. כיצד ניתן להאיר בתוך המשפחה את הנאמר כאן מתוך עולמנו האמוני? אילו ערכים ופעילויות נוספות נטפח כדי להדגיש את הפן הייחודי של דרכנו הציונית-דתית? כיצד נחזק בקיץ את התפילה ואת קיום המצוות, את יראת השמים ואת יסודות האמונה?

תפקידנו לקראת הקיץ ולאורכו אינו רק להציב גבולות ולהגדיר מה לא עושים. עלינו לחשוב כיצד לסייע לילדינו לצמוח ולגדול, להתגייס למען דברים חיוביים ולהוסיף קומה בבניינם האישי. יחדיו נבחן כיצד נטפח את הקשר לארץ ואיך נעמיק את הרגישות לשכבות מצוקה. יחדיו נבחר מה לעשות כדי להתקדם רוחנית וכיצד לפעול כדי שנצמח אישית.

שאלות אלו צריכות להעסיק אותנו תדיר, לאורך השנה כולה, אך במיוחד בימי החופשה. מתוכן ולאורן נשכיל בעזרת ה' להציב את חיזוק החינוך לאמונה, בדרכנו הציונית-דתית המיוחדת, כקרן אור אשר תאיר ותרומם את כל מעשינו. בימי הקיץ – ומתוכם, לאורך השנה כולה!